כמה עולה העסקת עובד בישראל, מעבר לשכר ברוטו?

המספר שרוב המעסיקים לא מחשבים נכון

כשעסק סוגר עם מועמד על שכר, המספר שנאמר בשיחה הוא הברוטו: מה שיופיע בתלוש לפני ניכויים. אבל זה לא הסכום שהעסק משלם.

העלות האמיתית גבוהה יותר, לפעמים באופן משמעותי, כי מעבר לשכר עצמו המעסיק משלם עוד שורה של רכיבים שאינם מנוכים מהעובד אלא נוספים עליו.

ההבדל הזה הוא הפער בין תקציב שמחזיק לתקציב שנשבר. עסק שמתכנן גיוס לפי הברוטו בלבד מגלה אחרי כמה חודשים שההוצאה על שכר גדולה ממה שחשב, ולעיתים כבר מאוחר לתקן.

שלוש הרמות של אותו מספר

זו נקודת הבלבול הנפוצה ביותר, וכדאי להפריד אותה בבירור:

• נטו: הסכום שהעובד מקבל לחשבון הבנק
• ברוטו: השכר לפני הניכויים מהעובד. זה המספר שמדובר עליו בראיון
• עלות מעביד: מה שהעסק משלם בפועל, כולל כל התוספות שהמעסיק נושא בהן

שלושתם מופיעים בתלוש השכר, והם עונים על שלוש שאלות שונות: כמה העובד קיבל, מה השכר המוסכם, וכמה זה עלה לעסק.

מה מוסיף המעסיק מעבר לברוטו

חלק המעסיק בביטוח לאומי. בנוסף לחלק שמנוכה מהעובד, המעסיק משלם חלק משלו. זהו תשלום חובה על פי חוק.

הפרשה לפנסיה. מכוח צו הרחבה לפנסיית חובה, המעסיק נדרש להפריש לחיסכון הפנסיוני של העובד. ההפרשה הזו היא בנוסף לחלק שמנוכה מהעובד עצמו.

הפרשה לפיצויים. רכיב נפרד שנצבר לזכות העובד לאורך תקופת ההעסקה.

קרן השתלמות. אינה חובה בחוק, אך נהוגה בענפים רבים ומעוגנת בהסכמים. במקומות שבהם היא קיימת, היא מוסיפה עלות משמעותית.

דמי הבראה. תשלום שנתי שנקבע לפי ותק העובד.

ימי חופשה ומחלה. גם ימים שבהם העובד אינו עובד בפועל הם ימים בתשלום, וזו עלות לכל דבר.

החזרי הוצאות. נסיעות, ובמקומות מסוימים גם טלפון או ארוחות.

רכיבים לפי הסכם. בענפים שחל עליהם הסכם קיבוצי או צו הרחבה יש לעיתים תוספות נוספות.

ומה שלא מופיע בתלוש בכלל

זה החלק שכמעט אף אחד לא מחשב, והוא אמיתי לגמרי:

• מקום עבודה: שכירות, חשמל, ריהוט
• ציוד: מחשב, טלפון, תוכנות, רישיונות
• הכשרה וקליטה: הזמן של מי שמלמד את העובד החדש
• ביטוחים ובדיקות נדרשות
• הזמן שלכם: ניהול, משוב, טיפול בבעיות

בעסק קטן, הרכיבים האלה יכולים להיות משמעותיים לא פחות מההפרשות הסוציאליות.

⚠️ חשוב: השיעורים המדויקים משתנים לפי הענף, לפי ההסכמים החלים על העסק, ולפי עדכוני חקיקה. לחישוב מדויק לעסק שלכם, פנו אלינו.